“מי יספר לנו סיפור טוב?” חסד, חסידה, חסיד בסיפור “כפורים” מאת עגנון
הסיפור הקצר “כפורים” (1925 (הוא סיפור ייחודי בכלל יצירתו המגוונת של עגנון, ויש להניח שבגלל שונותו הוא האחרון באסופת הסיפורים “תכריך של סיפורים” בתוך הכרך אלו ואלו, שאף הוא אסופה. מה מצא לו עגנון להעלות על הכתב סיפור שגיבוריו פולנים הנוהגים על פי מנהגי האצילים הפולנים, חיים הווי חיים נוצרי ועוסקים בפולחן נוצרי? מדוע הוא מעניק לבני הזוג הפולנים, האלוף והאלופה, שלא כדרכו, אהבה מאושרת ולסיפור כולו – סוף טוב? במאמר זה אראה כי “כפורים”, על אף ייחודו, איננו בן חורג ביצירתו של עגנון, אלא הוא צד נוסף באישיותו רבת הפנים. עוד אדגים כיצד עגנון מציב את עקרון התשובה בסיפור כמעט ככוח עליון, כאחד מכוחות הטבע השולטים ביקום, כחלק בלתי נפרד ממעשה הבריאה. עקרון התשובה מוצג ב”כפורים” ככוח מגי החקוק בתודעתו של האדם בין שהוא ער לקיומו ובין שלאו, אם חטא במזיד או בשוגג, באופן פעיל או כעֵ ד בעל כורחו, בין שהוא יהודי ובין שהוא גוי. אם אין חסד אין חיים, ולכן יהפוך החטא לחסד, כדי שתהיה החסידה לחסיד.
ברנהיים, נורית ברנע
2011
ע"ג 1
אוניברסיטת בר-אילן
מאמר
×
×
×