צער השורשים החתוכים
דמותו של ש”י עגנון כגאון ספרותי רק הולכת ומצטללת עם השנים. הספרות העברית עדיין לא העמידה לו מתחרה של ממש והיום, יותר מתמיד, הוא נתפש כזיכרון של השבט, כמסכם האולטימטיבי של מאות שנות התרבות היהודית המזרח-אירופית וכחוליית החיבור בין החברה הישראלית לבין “הזמן האבוד” של הקיום היהודי שאליו היא מבקשת לחתור. במלאות ארבעים שנה למותו
לאור, דן
2010-02-26
הארץ
הארץ
מאמר
×
×
×