S.J. Czaczkes Bad Homburg, Promenade 82
[בלי תאריך כנראה טבת תרפ”ד / דצמבר 1923]

אדוננו ביאליק, את יקרתך הנעימה קבלתי והשתעשעתי בה כל הימים, כי זכיתי שתכתוב אלי מה שכתבת. ולא כתבתי אליך מיד, לפי שבקשתי לעשות רצונך תחלה. וקודם שבאו דבריך טלפנתי למדפיס, וקבענו את הדפסתה של המחברת ליום ב’ ונסעתי אליו בבוקר, ועמדתי בבית הדפוס כמעט כל היום כולו [-] האשמורת הראשונה לשם רֶוִיזִיה, ותקנתי כמה שגיאות, כגון חילוף אותיות דומות, אלא שלא הספיק הגוי של בית הדפוס להתחיל בהדפסה, לפי שהיה שתוי מבעוד יום ראשון. והבטיח לי הד”ר אלפרד פריימַן, שהוא ישגיח על הדפסת הגליון הראשון שיהיה כשורה, ולשאר הגליונות אבוא אני. מקוה אני שהמחברת תצא בסוף השבוע הבע”ט [הבא עלינו לטובה]. הסידור אינו יפה, והאותיות אינן נקיות, אלא שהמדפיס אדם הגון ואני עומד בטל ומבוטל כנגדו.
ועתה אדוני צו שיודיעוני את תנאי המכירה. אפשר שימֶצא כאן קונה הכל. חמשים חוברות ודאי שאוכל למכור כאן. לצערי לא כתבתי לך תיכף. אעפ”י שלא הייתי מסיח דעתי ממך אפילו שעה קלה, כל שכן ביום הולדתך. ענין וִיס הלאני במקצת. [לא הייתי] יכול כל אותו היום לכתוב דבר וחצי דבר, ובקושי גדול חברתי את [המילים] לכרטיס לשלחו לך [עם] פריימן. ול… ביום הולדתך, תקנו בביתי את התנור ולא מצאתי מקום לישב ולכתוב. אבל אותך לא שכחתי אפילו בשעת  ריאת ויחל.” וברכתיך בכל לבי ובכל מחשבותי.
לסימיטיצקי מסרתי את דבריך ולזוגתי תחי’ ספרתי את דבריך. כמה אנו מרגישים בחסרונך. ממש שממה עלינו הומבורג. אמונה תחי’ הזכירה אותך מאליה כמה פעמים, וכהד לקולה הוא קול בני שיחי’. היא תחי’ קוראת: ביאליק! ובני יחי’ עונה אחריה: יאליק! מה אומר, דודים עלי דבריהם מדברי כמה מאמרים על ביאליק.

אשתי תחי’ נסעה לפ”פ [לפרנקפורט] כי לומדת היא לשון ערבי וקוראן אצל הפרופיסור הורביץ. ואני הנני בא כחה לדרוש בשלומך בשמה ולברך אותך ליום הולדתך, כי היית לה לאור כל ימי היותך פה.’ יהי רצון שתאריך ימים מתוך טובה ועבודה ושתמצא קורת רוח בכל מעשי ידיך
כברכת אוהבך
ש”י עגנון

וברכת בשמנו את רעיתך תחי’. ונא אם תצטרך איזה דבר ויש בידי לעשותו הודיעני כי הנני עומד [לרשותך].

 

 

 

על החורים שבמכתב: מנהלו הראשון של בית ביאליק, משה אונגרפלד (1898-1983), מתוך רצון להחיל סדר במסמכי הארכיון, חרר את המכתבים כדי לתייק אותם בקלסרים וגרם חסרונות ושיבושים במסמכים.