מכתב מביאליק לעגנון לאחר השריפה
ברלין 23.7.924 [ביאליק נהג להשמיט על האלפים מתאריך הלועזי]

אחי,
מכתבך נתגלגל ובא לידי אך היום. הוא נשלח אלי מתל אביב לברלין. ואולם השמועה הנוראה ע”ד האסון אשר קרך הגיעה אלי עוד בא”י. צרתך הכריעתני והעתיקה מפי מילים. לא מלאני לבי לבוא אליך בדברי תנחומים בימים הראשונים ונאלמתי דומיה. אכן התאכזר לך הפעם אלהים וידו כבדה עליך. מי יתן ומצאת בנפשך את הכח לשאת במנוחה את היד הכבדה הזאת ולא תשח נפשך לעפר. אל אלהים ה’, אל אלהים ה’! למה עשה לך כזאת? בעוד ימים אקוה לבוא להומבורג ואשמח לראותך פנים, אותך ואת רעיתך העדינה ואת ילדיך. סוף סוף הלא השאיר לך אלהים את הנפשות היקרות לך, להיות לך למשיב נפשך ולנחמת רוחך. ואת נפשך ורוחך אתה תזכר, אשר היו לך לפליטה גדולה, והתנחמת. אחרי סור יגונך מעליך – בטוח אני כי יפתחו לך מעינות חדשים של יצירה אשר לא ידעת מאז והשיבות לך בידך למשנה את כל אשר אבד לך.

והנני הנאנק דומם על צוארך
והמחבקך ומנשקך בדמעות

ח.נ. ביאליק