פרופ’ חיים וייס — ״גן עדן שכולו גיהנום״: בין הלכה למאגיה

הַיֶּלֶד / אֵינֶנּוּ יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה, / קָשֶׁה לִי לִתְפֹּס אֶת קַו לְחָיָיו. / אֲנִי רוֹשֵׁם קַו אֶחָד / וְקִמְטֵי פָּנָיו מִתְרַבִּים, / אֲנִי טוֹבֵל מִכְחוֹל / וּשְׂפָתָיו מִתְעַקְּמוֹת, שְׂעָרוֹ מַלְבִּין, / עוֹרוֹ הַמַּכְחִיל מִתְקַלֵּף מֵעַל עַצְמוֹתָיו. אֵינֶנּוּ. / הַזָּקֵן אֵינֶנּוּ וַאֲנִי / אָנָה אֲנִי בָּא.

״הפורטרט״, דן פגיס

שירה המתארת אמנות חזותית, או אֶקְפְרָסִיס לפי ההגדרה המקובלת, קיימת למן העת העתיקה. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בשיר השמונה-עשר באיליאדה של הומרוס, בו מוצג תיאור של מגן מפוסל שנוצר עבור אכילס. גם בשירה העברית המודרנית קיימות דוגמאות לא מעטות של משוררים ומשוררות המתארים או מפרשים בשירתם יצירות אמנות מסוגים שונים – ציור, צילום, פיסול או ארכיטקטורה.

בהרצאה נוספת בסדרת ההרצאות המקוונות ״בשדות זרים״ נסכם עם העיסוק ביחסים שבין ספרות לאמנות פלסטית ונארח את פרופ’ גדעון טיקוצקי לדיון במושג האקפרסיס היווני. דרך מושג זה נבחן היבטים של זיכרון ושל ייצוג מציאות בשירתם של דן פגיס, יהודה עמיחי ודליה רביקוביץ׳, ונשאל מה קורה כשאמנות עתיקה דוגמת השירה פוגשת את האמנות המודרנית של הצילום.

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:

https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.

לתרומה:

https://agnonhouse.org.il/donate-heb/