האש והעצים

״וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃״

המילה קורבן מעלה בדעתנו תשלום, המקריב נדרש לשלם מחיר, מרצון או מאונס, והקורבן הוא המסכן, מי שסבל על לא עוול בכפו. ואולם, במקרא המקריב אינו מקרבן והקורבן הוא למעשה מה שנאכל בחגיגת ההקרבה. מהו, אם כן, פירוש המילה קורבן? האם קורבנות הם שרידים נשכחים מהתרבות הפגאנית או שהם נוכחים בהתגלמויות שונות גם בתרבות המודרנית?

הסופר מוטי פוגל, שספרו ״לא ממואר״ יצא בשנה האחרונה בהוצאות אפרסמון ועורר הדים, ישוחח בסדרת הרצאות מקוונות חדשה על קורבנות ומקריבים כפי שאלה משתקפים בספרות מהעת העתיקה ועד ימינו. בשלוש הרצאות הסדרה נקרא בטקסטים עתיקים ומודרנים העוסקים בהקרבה ובקורבנות, בגלוי ובסמוי, ונתהה על הרלוונטיות של מושגים אלה בתרבות של ימינו.