ד”ר נווית בראל — דליה רביקוביץ ולאה גולדברג

לאה גולדברג היתה מבוגרת מדליה רביקוביץ בעשרים וחמש שנים. היא היתה מהגרת, ואילו רביקוביץ נולדה כאן. גולדברג כבר נשאה משרה בכירה באוניברסיטה העברית, כשרביקוביץ בת העשרה אזרה אומץ והגיעה אל ביתה שבירושלים במדי צבא, עם מחברת השירים שלה, הסתובבה סביב הבית בחרדה, ואז נתנה אותה בידיה. רביקוביץ צריכה היתה לקבל את אישורה של גולדברג שהשירים שלה טובים. גולדברג קיבלה כתבי יד בוסריים ממשוררים צעירים רבים, והודתה שכבר אינה יכולה להתמודד עם כמות האנשים שמצפים ממנה לחוות דעת על שיריהם. אבל למקרא השירים של רביקוביץ, כתבה גולדברג: “הצצתי – ונפגעתי”.

השתיים ביססו ביניהן יחסי קירבה מיוחדים, שאינם רק חד כיווניים. שתיהן חוו נתק מאביהן בעודן צעירות, צעירות מדי, לשתיהן תבונת המכאוב, שתיהן פרסמו ספר ראשון בגיל עשרים ושלוש. אבל כיצד עשן סיגריות מתפקד כמטאפורת מפתח אצל שתיהן? ואיך כל אחת מהן כותבת שיר תפילה?

בהרצאה השנייה בסדרה המקוונת ״האהבות של דליה רביקוביץ״ נתחקה אחר מערכת היחסים בין רביקוביץ׳ לגולדברג, נבחן עד כמה חשובה אחווה בין משוררות ונראה עוד יוצרות שרביקוביץ׳ שוחחה איתן בשיריה, כמו עמליה כהנא כרמון, תרצה אתר ורחל המשוררת.

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:
https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.
לתרומה:
https://agnonhouse.org.il/donate-heb/