בין עין גדי לתל אשקלון בכתיבתו של יהודה עמיחי: חפירות וחידות

״היום הכל עוסקים בארכיאולוגיה. כל תינוק יודע על ענייני המגילות הגנוזות וחפירות בית-שערים. את מה שאנו חפרנו לא היה לשם ארכיאולוגיה ולא לעבר ולא לעתיד ולא בשביל לעשות שחזורים, ואפילו לא בשביל לבכות. אחדים עבדו בתל, אחדים עמדו בצד ושתקו. האויר היבש, החורפי, שבר את המילים שיצאו מן הפה״
יהודה עמיחי, ״מותו של דיקי״

המדבר מישורי, שומם ושלו לכאורה. אך מתחת לפני השטח, בין שכבות העבר של הארץ, מסתתרים סודות, פצעים עתיקים ופחדים עתידיים.
בהרצאה נוספת בסדרה המקוונת ״הייתי חלק מהנוף״ נקרא יחד עם ד”ר ג’אקומו לואי טקסטים שיהודה עמיחי כתב הן בשירה והן בפרוזה, כדי להבין את הדרכים שבהן הוא חופר מתחת לשטח, כאילו היה ארכיאולוג, החוקר כל פעם אתר אחר: הנפש, האומה והארץ.

נראה כי למרות ההצלחות הגדולות והרבות של הארכיאולוגיה הישראלית בעשורים הראשונים מאז קום המדינה, עמיחי נוקט בגישה זהירה יותר, המחזירה אותו לא רק אל העבר הקדום של המדבר ושל היישוב הישראלי, אלא גם אל העבר הקרוב של אירופה שלפני השואה.

ההשתתפות בהרצאה חופשית, בהרשמה מראש.