אחרי המלחמה בספרות העברית

״לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות״ קבע הפילוסוף הגרמני תאודור אדורנו לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה ונחשפו ממדי הזוועות שהתחוללו בה. בסופן של מלחמות סופרים ומשוררים נוטים לחזור לאמירה זו, המציגה משבר מוסרי-חברתי סביב השאלה האם נכון להתמסר ליפי הספרות והשירה לנוכח האלימות שבה נוהגים בני אדם זה בזה. ההיסטוריה של הספרות מלאה בדוגמאות של סופרים וסופרות שהצליחו ליצור בלב המצוקה, בעת מלחמות ואחריהן. יצירותיהם מלמדות אותנו על תהומות הכאב והאבל כמו גם על עוצמתה של הנפש האנושית.

בסדרת ההרצאות המקוונות החדשה ״אחרי המלחמה בספרות העברית״ עם ד״ר יחיל צבן נתמקד בארבעה סופרים עבריים ונבחן את האופן שבו הם מתארים את שברי המציאות ואת החוויה האנושית באזור הדמדומים שלאחר המלחמה.

הרצאות הסדרה:
יום ראשון כ״ג באייר, 10.5, בשעה 18:00 | פרנהיים: טרגדיה לא טרגית
יום ראשון א׳ בסיוון, 17.5, בשעה 18:00 | מוות וחיים ביד לשון: על ״חלב לביאה״ מאת ביאליק
יום ראשון ח׳ בסיוון, 24.5, בשעה 18:00 | קריאת ספרים כקריאה לאנושיות: אידה פינק, דן פגיס ואברהם סוצקובר
יום ראשון ט״ו בסיוון, 31.5, בשעה 18:00 | משאלת השלווה בשירת לאה גולדברג

ארבע הרצאות הסדרה יתקיימו בימי ראשון בשעה 18:00 ב-ZOOM.

מחיר: 30 ש״ח להרצאה בודדת ו-100 ש״ח לכל הסדרה