הומוסקסואליות בספרות העברית, מברנר ועד גרוסמן

״מוזר שאף אחד לא מדבר על ההומוסקסואליות של דויד גרוסמן״, כתבה בשבוע שעבר העיתונאית ומגישת ״מה שכרוך״ מיה סלע בפוסט על ספרו החדש של גרוסמן ״מילים, איפה אתן?״. דבריה חוללו סערה גדולה בעולם הספרות ועוררו מאות תגובות. היו מי שחזרו אל הסיפור שמספר גרוסמן וניסו לקרוא בו רמזים לחייו הפרטיים. אחרים התעקשו על ההבחנה הבסיסית בין הסופר לבין גיבור יצירתו, ועל הסכנה שבהפיכת הספרות לכתב חידה ביוגרפי.

אבל גרוסמן רחוק מלהיות הסופר העברי הראשון שיצירתו נקראת כך. לפני פחות מעשור עמדו במרכז דיון דומה ברנר וגנסין. בספרו ״שב עליי והתחמם״ קרא מנחם פרי מחדש בכתביהם וביצירותיהם וניסה לחשוף את המתח ההומו־ארוטי שביחסיהם. עוד קודם לכן נקרא שירו של ביאליק ״ביום קיץ, יום חום״ כשיר הטעון בתשוקה לגבר. מה גורם לנו לשוב ולחפש ביצירותיהם של סופרים עבריים מתח הומו־ארוטי, ואז להפנות את המבט מן הטקסט אל חייו הפרטיים של הסופר?

בעקבות הסערה סביב ספרו החדש של דויד גרוסמן נקיים הרצאה מיוחדת מקוונת עם יותם פלדמן, שתצא מן הפרשה העכשווית למסע בעקבות הומוסקסואליות וקריאה ביוגרפית בספרות העברית. יחד נשאל מדוע הקריאה הזאת חוזרת שוב ושוב, ואיך היא קשורה למתח שבין אידיאל הצבר הגברי לדמות היהודי הגלותי.

ההשתתפות בהרצאה חופשית, בהרשמה מראש.