לוינס בשיחה עם בובר

בשנת 1947, שנתיים לאחר שחרורו מן השבי הגרמני, פרסם הפילוסוף עמנואל לוינס את ספרו הקצר ״מן הקיום אל הקיים״, המבוסס ברובו על מחשבות שגיבש בשנותיו במחנה שבויים, כשהזמן נדמה כנמתח עד אין־סוף.

כמעט שמונים שנה לאחר מכן, בתקופה של אי־ודאות וחרדה קיומית, כשהעתיד לוט בערפל וקשה להירדם בלילה או לקום בבוקר, הספר נדמה אקטואלי להפליא. די להעיף מבט בתוכן העניינים: עייפות, קיום ללא עולם, קיום ללא קיים, נדודי שינה. כבר בפתח הספר מופיעים הביטויים ״עולם שבור״ ו״עולם הפוך״, המהדהדים בעוצמה גם את מציאות חיינו.

אבל לוינס אינו מסתפק בתיאור תחושת המחנק של הקיום. הספר מתחקה אחר אחיזתו של היש באדם ואחר מאבקו של היחיד להשתחרר ממנה, לפנות אל האחר ולפתוח אפשרות לעתיד שאינו רק חזרה אינסופית על העבר. מתוך העולם השבור עולה האפשרות להתייחס אחרת לקיום, לומר ״כן״ לחיים ולהאמין בערכם.

בסדרה בת שישה מפגשים בבית עגנון יערוך הרב אפשטיין דיאלוג בין מחשבתו של לוינס לבין כתביהם של ש״י עגנון, מרטין בובר, פאול צלאן, ז׳אק דרידה, אדמון ז׳אבס וסרן קירקגור.

ההרצאות יתקיימו בימי שישי בשעה 10:00 בבית עגנון בירושלים.