“זה שאנו מסיחים דעתנו ממנו”: על ‘טלית אחרת’ של עגנון

למרות התנגדותו הגלויה של עגנון לפשר הסמלים, יצירתו מיטיבה להיענות לפשר הסמלי ברוח תורתו של יונג. הספור ‘טלית אחרת’ נבחן כאן על רקע ספורי ‘ספר המעשים’ שהוא נלקח מתוכו, על רקע מוטיב הבגד הפגום-הקרוע שביצירותיו האחרות, ובאנלוגיה לספורים אחרים על הטלית והחמצת התפילה-האמונה. ברוח פשר החלומות נראה את קולו של זה שאנו מסיחים דעתנו ממנו כקול הלא-מודע שמבקש להנחות אותנו.