לא על האדם לבדו: עיון אקולוגי בסיפור “מזל דגים” מאת ש”י עגנון

מאמר זה עוסק ביצירת עגנון מן הזווית האקולוגית ובוחן את בעלי החיים כישות עצמאית. מקרה המבחן שלפנינו הנו הדג בסיפור “מזל דגים”. המאמר משלב את היחס הערכי כלפי בעלי חיים במקורות היהודיים ואת התפיסה האקולוגית, ומוביל לתפיסה האקולוגית-יהודית המתקיימת ביצירת עגנון ונבחנת בניתוח היצירה. התאוריה האקולוגית (Ecocriticism (שעליה מתבסס המאמר בוחנת את היחס בין הסופר לסביבת החיים אשר הוא חי וכותב בה, ובין יחסי הגומלין בין האדם לסביבה, לטבע, לבעלי החיים ועוד.
2011
ע"ג 1
אוניברסיטת בר-אילן
מאמר
×
×
×