מכבשונה של מסה: זכרונות ש”י עגנון על י”ח ברנר בקריאתם של חיים באר ואניטה שפירא

בקיץ 1961 ,במלאות ארבעים שנה לרצח י”ח ברנר ביפו, מסר ש”י עגנון לדפוס מסת זכרונות ארוכה, שכותרתה “יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו”. במסתו שילב עגנון זכרונות על ברנר עם סיפורים הנוגעים לעצמו, ואף כלל בה הערכות ספרותיות ואישיות, והקריאה בה מעלה שפע תהיות ושאלות. כיצד מצטיירת דמותו של ברנר לפי סיפורי עגנון? וכיצד מצטייר עגנון עצמו מבעד לסיפורים שטווה על מי שהיה לו, כעדותו, פטרון ספרותי וידיד נפש? ומדוע נדרשו לו שנים רבות כל כך עד שהחליט להקדיש מסה מיוחדת לדמות כה חשובה בחייו? בספרו גם אהבתם גם שנאתם קובע חיים באר שמסת הזכרונות של עגנון היא “משיאי הממואריסטיקה העברית” (עמ’ 41 ,(ואין ספק שהיא אכן כזאת, אולם כמו את רוב יתר יצירותיו של עגנון, יש יותר מדרך אחת לקרוא אותה. ואכן, באר בספרו הנזכר ואניטה שפירא בספרה ברנר: סיפור חיים קוראים את המסה באופן שונה לחלוטין.