מעשה השור: עגנון על הטרוטופיה ושמה ‘אבי השור’

“מקום אחד יש בירושלים ונקרא אבי השור. ולמה נקרא אבי השור, על שום מעשה שהיה”. כופה על הקורא להפנות את הקשב לסוגיה גיאוגרפית- 1 פתיחה זו לסיפורו של עגנון ‘אבי השור’ אטיולוגית (שאותה בחר עגנון לשבץ בכרך סיפוריו עד הנה בין הסיפור ‘פרנהיים’ לבין הסיפור ‘עידו ועינם’). המספר מציב בפני הקורא את סיפורו של “זקן אחד [ש]היה בירושלים”, דמות אנונימית הנטולה שם ואינה נטועה בזמן מסוים ששמו ניתן לו על שום שהיה ברשותו שור פלאי. פתיחה זו מזכירה הן בקווי העלילה שלה, הן במוטיביקה הסיפורית והן במבנה השיח שלה את הסיפור הידוע של עגנון ‘מעשה העז’, עד כי הקורא אינו יכול שלא להבחין ב’תאוֹמוּת’ של שני הסיפורים: ‘מעשה העז’ ו”מעשה השור”, שניהם בבעלות איש זקן.