קריאה משותפת בנובלה ״בדמי ימיה״

“בדמי ימיה מתה אמי. כבת שלושים שנה ושנה הייתה אמי במותה. מעט ורעים היו ימי שני חייה.”

במשפטים האלמותיים הללו נפתחת “בדמי ימיה” מאת ש״י עגנון, אחת הקלאסיקות החשובות בספרות העברית. הסיפור נמסר בגוף ראשון מפיה של נערה בשם תרצה מינץ, המתארת בשפתה הייחודית את אמה, את אביה ואת אהבתה. עם פרסומו עורר הסיפור רושם עצום והשפיע על דורות של סופרים וסופרות, כפי שא.ב. יהושע העיד: ״דוסטוייבסקי אמר פעם שכל הספרות הרוסית יצאה מתחת לאדרת של גוגול, ועל פי משל זה אמר עמוס עוז שהספרות הישראלית נולדה מן הנובלה הנפלאה של ש”י עגנון – ‘בדמי ימיה’.״

ביום שבת א׳ באב, 26.7, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נקרא בנובלה האהובה ״בדמי ימיה״. יחד עם אופיר ליפשיץ נבחן את הקשרים האנושיים הסבוכים בין הדמויות ונשוחח על משמעות הזכרון ועל כוחו של העבר. 

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.