קריאה משותפת בסיפור ״בדמי ימיה״

״בערב שבת נחמו חגותי חג נישואי. כעשרה אנשים נקראו אל החופה. רק כעשרה אנשים באו וכל העיר המתה, כי לא נעשתה חתונה פשוטה כזאת בעירנו עד היום ההוא. ואחר השבת עזבנו את עירנו ונסע לנוה קיץ. בכפר בבית אשה אלמנה ישבנו.״

סיפורו של ש״י עגנון ״בדמי ימיה״ מגולל את תהליך התבגרותה של תרצה מינץ בצל מות אמה. עגנון מעניק ביטוי עז להשתוקקותה של הבת אל האם המנוחה ולתחושת האובדן המלווה אותה כל ימי חייה. יחסה אליה הוא כמעט פולחני: היא מקדשת את דמותה, מתמוגגת מיופיה ושואפת להתמזג בה עד כדי ביטול עצמה. האם בכך טמון המפתח להבנת יחסיה עם עקביה מזל, אהוב נעוריה של אמה, אליו היא בוחרת להינשא? 

ביום שבת י׳ בחשון, 1.11, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נעסוק ביחסיה של תרצה מינץ עם עקביה מזל. יחד עם אופיר ליפשיץ נשוחח על הסיבות שהניעו את תרצה לבחור באהוב לבה של אמה כחתן ונחשוב מה התפקיד הסמלי שהיא מבקשת למלא דרך בחירה זו. 

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.