קריאה משותפת בסיפור ״הדום וכסא״

“לא ירדה נשמתי ביום הכיפורים, שלא להטריד את אבי ואמי מן הצום ומן התפילה, וירדה נשמתי בתשעה באב כדי להמתיק להם את צער החורבן.”

ש״י עגנון המציא את תאריך לידתו בתשעה באב. שנת תרמ״ח, השנה שבחר להיוולד בה, הייתה שנת ״תרחם ציון״ כלשונו. ואולם בפועל נולד עגנון שנה קודם לכן בי״ח באב תרמ״ז. בנובלה ״הדום וכסא״, המופיעה בכרך ״לפנים מן החומה״, עושה עגנון ניסיון נועז ליצירת מיתולוגיה אישית על הופעתו בעולם ועל מה שקדם להיוולדו. הוא מתאר את המתחולל בנשמתו המתלבטת מתי נכון לרדת לעולם – ביום הכיפורים או בתשעה באב.

ביום שבת כ״ג בתמוז, 19.7, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון, והפעם נקרא בנובלה ״הדום וכסא״. יחד עם אורי גרינשפון נשאל מדוע בחר עגנון להיוולד דווקא ביום החורבן ומהי המשמעות הרוחנית, ההיסטורית והאישית של בחירה זו. 

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.