לסונקה או אדם ובהמה: קריאה משותפת בפרק מתוך “הכנסת כלה”

“לסונקה יחסנית היתה ולא היתה מחזרת על פתחי שכנים. בימות החורף היתה יושבת כנגד התנור ומחליקה את עורה. ובימות החמה היתה יושבת לפני הבית ומתחממת כנגד האור. אומרת היתה לסונקה, בואי וראי כל מה שיש בבית יש לפני הבית. תנור ועכברים בבית, חמה וצפרים לפני הבית. טעתה לסונקה בשתי רשויות ולא ידעה שאף האדם הוא יצור כפיו של הקדוש ברוך הוא, הסיק התנור ונתחמם הבית לא נתחמם אלא מכח אורו יתברך.”

קורותיה של החתולה לסונקה מופיעים ברומן ״הכנסת כלה״ כחלק מפסיפס הסיפורים מהם מורכבת היצירה. החתולה לסונקה, בבת עינו של רבי ישראל שלמה, נעלמת יום אחד מביתה ובעליה מחפשים אחריה בכל העיירה ללא הועיל. סיפור היעלמותה והופעתה מחדש משקף את הקשר המיוחד בין בני האדם לבעלי החיים, נושא עליו הרבה עגנון לכתוב ביצירותיו השונות.

ביום שבת ה׳ בתשרי, 27.9, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נתמקד בסיפורה של החתולה לסונקה ברומן ״הכנסת כלה״. יחד עם אופיר ליפשיץ נכיר את העיירה שבוש על אנשיה ובעלי החיים שבה ונגלה מחדש את כוחו של עגנון כמספר מעשיות עם.

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.