“ימים נוראים” וזיכרונות חלופיים מצטלבים — מהמקרא וספר היובלים ועד ל’ימים נוראים’ של ש”י עגנון

ראש השנה ויום הכיפורים, המכונים במסורת ״ימים נוראים״, לא היו קשורים זה לזה בעת העתיקה. ראש השנה אינו נזכר בתורה בשם זה שכן השנה המקראית לא החלה בראשון בחודש השביעי, אחד בתשרי, אלא החלה בראש חודש האביב, אחד בניסן, כאמור במפורש בספר שמות יב, ב: ״החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה״. התורה מכנה את המועד החל בראש החודש השביעי בשם שבתון זכרון תרועה (ויקרא כג, כד) או יום תרועה (במדבר כט, א).

“ספר היובלים” שנכתב בחוגים כוהניים באמצע המאה השנייה לפני הספירה, ונמצא במקורו העברי בין מגילות מדבר יהודה, מעיד שהמועד הנחוג בראשון בחודש השביעי הוא אחד מארבעת ימי הזיכרון הקשורים לחישוב הלוח בן 364 הימים ולמניין ארבע תקופות השנה. מניין ארבע העונות, בנות 91 ימים כל אחת, כשבכל עונה 13 שבתות/שבועות, נלמד מסיפור המבול, המהווה תשתית לחישוב הלוח, שחלוקותיו הרבעוניות והשביעוניות חרותות על לוחות השמים ומביעות את נצחיות הסדר האלוהי המחזורי המקודש.

בהרצאה מיוחדת לכבוד חגי תשרי תשוחח פרופ׳ רחל אליאור על הימים הנוראים ועל זכרונות חלופיים מצטלבים דרך קריאה במקרא, ב״ספר היובלים״ וב״ימים נוראים״ של ש״י עגנון.

ההשתתפות בהרצאה חופשית, בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.