קריאה משותפת ב״עפר ארץ ישראל״

״כשירדתי לפולין לבקר את קרובי ולהשתטח על קברי אבותי נזדמן לי שם שומר הקברים, מחובבי ציון הראשונים שבעיר, שבנערותו חישב לעלות לארץ ישראל, אלא עד שהיה מתחבט לעלות לקח לו קרקע סמוך לעירו ואיבד ממונו. עמד וחכר לו שדה והפסיד חיכורו, כדרך שאמרו חכמים נכסי חוצה לארץ אין בהם ברכה, שכר לו גנים אכלו אותם צפרים.״

סיפורו הקצר של ש״י עגנון ״עפר ארץ ישראל״, המופיע בקובץ ״אלו ואלו״, נפתח בפרישת קורותיו של שומר הקברים, מחובבי ציון הראשונים בעירו. בנערותו חלם לעלות לארץ ישראל אך משלא מימש את רצונו נמלאו חייו ברצף של כשלונות ואסונות שונים. המספר, שעלה לארץ ישראל, מגיע לביקור בפולין כדי להשתטח על קברי אבותיו וחוזר לירושלים עם בקשה מעניינת מידידו שומר הקברים: ״וביקש ממני שאעשה עמו חסד לשלוח לו עפר ארץ ישראל. הבטחתי לו לשלוח. דחק על שאכתוב על פנקסי. נטלתי את פנקסי וכתבתי את שמו ושם עירו ואת בקשתו״. 

ביום שבת א׳ באדר, 1.3, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נקרא בסיפור ״עפר ארץ ישראל״. יחד עם אופיר ליפשיץ נשוחח על משמעותה הדתית והסמלית של בקשת שומר הקברים ועל מעמדה הפיזי והרוחני של אדמת ארץ ישראל. 

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח.

מומלץ להירשם מראש לכל מפגשי הקריאה בשנת 2025 במחיר מוזל של 300 ש״ח.