אוטוביוגרפיה וממואר

נדמה כי בשנים האחרונות יותר ויותר יצירות ספרות בארץ ובעולם מתבססות על התרחשויות בחייו של הכותב, מטשטשות את הגבולות בין הבדיון ואירועי המציאות ומכריזות על הכתיבה הספרותית כניסיון להתחקות אחר החיים עצמם. המגמה העכשווית הרחבה של “כתיבת העצמי” מורכבת ממגוון רב של מוטיבציות ספרותיות ואופני כתיבה שונים. ניתן למתוח קו בין הסופר קרל-אובה קנאוסגורד, שיצירתו המונומנטלית מבקשת להקיף “חיים שלמים” (שישה כרכים המונים 3600 עמודים) ובין הסופרת אנני ארנו זוכת פרס נובל (2022) שכתיבתה הממוארית מציבה מודל אחר, פרגמנטרי, לירי ומאופק. המגמה הנוכחית מעוררת פולמוס הנוגע לעצם הצבתו של האני-הביוגרפי של הסופר כמוקד של כתיבתו הספרותית: יש המתנגדים למגמה הזו ורואים בה כתיבה נרקיסיסטית, הקשורה לתרבות בת הזמן – הסופר מרוכז בעצמו וסגור בגבולות עולמו, ויש הרואים בה דווקא התמודדות אמיצה וחשובה מול המתקפות מצד כוחות שונים על עצם ייחודיותו של האינדיבידואל.

לצד המגמה העכשווית, לכתיבת-העצמי אבות ואימהות ספרותיים עתיקים מאוד: ניתן למצוא לה דוגמאות המופיעות כבר לפני אלפי שנים אצל אובידיוס וסטואה ובהמשך ביצירה ה”וידויים” לאוגוסטינוס ובטקסטים חשובים כמו “אבלר ואלואיז”, “העלייה להר ונטו” של פטררקה, “ספר החיזיון” מאת כריטסטין דה פיז’ן, ומאוחר יותר האוטוביוגרפיה השערורייתית של ז’אן ז’אק רוסו.

בסדרת ההרצאות המקוונות החדשה ״אוטוביוגרפיה וממואר בספרות״ נבחן יחד עם מיטב המרצים והמרצות את התפתחותה של הכתיבה האוטוביוגרפית בספרות העולם ובספרות העברית, מהעת העתיקה ועד לספרות המודרנית. דרך יצירות בפרוזה ובשירה נבחן את מאפייניה הרבים: הניסיון לעצב את העצמי דרך הטקסט, החקירה של “האני”, החומרים האוטוביוגרפיים הנחשפים דווקא מבעד ליצירה הבדיונית והתנועה הדו-כיוונית שבין הספרות לחיים. בין משתתפי הסדרה: ד”ר גור זק, המשורר שחר מריו-מרדכי, פרופ’ ניצה בן דב, ד”ר גיא ארליך, ד”ר אריק גלסנר, והסופר פרופ’ דרור בורשטיין.

ההשתתפות בהרצאות הסדרה חופשית, בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.