חירות האני

אנחנו רגילים לתפוס את גופנו כזר הנצחי. הפרשנות הקלאסית מתייחסת אל הגוף כאל דבר נמוך, אבל הגוף קרוב אלינו יותר משאר העולם; קיימת תחושה של זהות עמוקה בינינו לבינו. האין אנו מזדהים עם עצמנו בחום המיוחד של גופנו, עוד הרבה לפני התפתחותו של האני, שיטען כי הוא שונה ממנו?

החשיבות המיוחסת לתחושת הגוף הזו, שהרוח המערבית מעולם לא רצתה להסתפק בה, היא ביסודה של תובנה חדשה על האדם. להיות באמת עצמי אין פירושו לרחף מעל למקריות, שהיא תמיד זרה לחירותו של האני; להפך, פירושו להיות מודע לכבילה המקורית, הבלתי נמנעת והייחודית, לגופנו; ובעיקר – להשלים איתה.

בית עגנון מזמין אתכם בשישי הקרוב לדרשה ספרותית עם הרב דניאל אפשטיין שיקרא בכתביהם של סופרים והוגים יהודים וישוחח על משמעותם.