הארת הפנים

בהספד שכתב דרידה לאחר מותו של לוינס הוא כותב:

“ברחוב מיכאל-אנג’לו, במהלך אחת השיחות הללו שזכרן כה יקר לי, מן השיחות הללו שהוארו בברק חשיבתו, טוב חיוכו, ההומור המעודן של אמירותיו המובלעות, אמר לי: ” אתה יודע, לעתים קרובות מדברים על אתיקה כדי לתאר את מה שאני עושה, אבל מה שמעניין אותי, בסופו של דבר, אינו אתיקה, רק אתיקה, אלא הקדוש, הקדושה של הקדוש.”

שני פילוסופים יהודים בפריז משוחחים ברחוב על דברים העומדים ברומו של עולם: על ההבדל בין האתיקה — מילה יוונית שפירושה תכונה או אורח חיים בהתאם למה שמקובל בחברה — לבין המילה העברית “קדושה”, שהיא, כדברי דרידה, אתיקה לפני האתיקה ומעבר לה.

דרידה לא שכח לציין את הבעת פניו של לוינס, את הארת הפנים ואת החיוך הטוב. זוהי כבר האתיקה שלפני האתיקה: קבלת הפנים, הכנסת האורחים, שיכולה להתקיים גם ברחוב, בנתינת חיוך ובהחלפת כמה מילים.

בית עגנון מזמין אתכם בשישי הקרוב לדרשה ספרותית עם הרב דניאל אפשטיין שיקרא בכתביהם של סופרים והוגים יהודים וישוחח על משמעותם.