על הזולת והזמן בסיפור ״התזמורת״

בפגישותנו הראשונות בסדרה על ׳הפילוסופיה של הזולת׳ למדנו על היחס המורכב לזולת, שאמנם מוכר לנו אך לעולם לא יכול להיות נתון להמשגתנו. דרך הוסרל, סארטר ולוינס העמקנו בדואליות זאת ביחס לאחרות וראינו באיזו מידה גישותיהם השונות משלימות זו את זו לכדי תפיסה הומוגנית ועשירה. לאחר מכן דיברנו על הגמישות האינסופית של הזמן ועל היחס בין ׳זמן שעון׳ נוקשה ואובייקטיבי ובין רובד גמיש וסובייקטיבי הקודם לו ומתנה אותו שדרכו אנחנו מתהווים (הווה) בעולם. זאת עשינו לאור הסיפורים החמקמקים והנפלאים ב׳ספר המעשים׳ שממחישים רובד ראשוני זה.

במפגשנו האחרון בסדרה נארוג חוטי מחשבה אלו לכדי מלבוש מפואר. נראה שההכרה הלא מושגית שלנו את האחר עוברת דרך ההכרה הלא מושגית שלנו של התהוותו של האחר בזמן. תוך כדי עיון בסיפור ׳התזמורת׳ נמחיש כיצד האחרים מצטרפים לכדי תזמורת שמכוננת את עולמנו האובייקטיבי וזאת דרך הרובד הסובייקטיבי הקודם להם שלעולם אינו מציית לנוקשותו האובייקטיבית של הזמן המתקתק בקצב זהה.

הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. מספר המקומות מוגבל.