מן החיצוני אל הפנימי: המקדש באגדת חז”ל כמקום פנימי

״תפקידו של האדם הוא לקדש את המקום…ירושלים מאפשרת לאדם לתת ביטוי לרגישות שעשויה לפתוח שערי שמים״ – אלכסנדר אבן-חן, ״קול מן הערפל״

מה הופך מקום מסוים לקדוש? שאלה זו מעסיקה הוגים וחכמי דת מראשית התרבות האנושית. יש שרואים בקדושה תכונה החלה על מקום פיזי מסוים, כגון בית המקדש, הר הבית או ארץ ישראל כולה. מנגד, תפישה אחרת שהוצעה על ידי הרמב״ם כבר בימי הביניים רואה במקום הקדוש מרחב פנימי, מקדש השוכן בלב האדם. לפי דרך הסתכלות זו, הסימן החיצוני אינו אלא שלט המורה אל הקדושה האמיתית השורה בפנימיותו של האדם.

בהרצאה מקוונת מיוחדת עם פרופ׳ אדמיאל קוסמן נעסוק בפער שבין החיצוני לפנימי בדתות בכלל וביהדות בפרט. נדון במקום הקדוש ונציע שלוש גישות שונות לגביו. נתחיל את מסענו מראשיתה של האנושות, כפי שהיא משתקפת במדרש בראשית רבה, ומשם נמשיך עד לפתחה של התקופה המודרנית.

מחיר: 30 ש״ח