״והילד אשר בקרבי״

האם הילדות הייתה תמיד כמו שהיא היום? כיצד הבינו דורות קודמים את תקופת החיים הראשונה ואיך נוצר הילד בספרות העברית?

בסדרת הרצאות מקוונות חדשה נחקור את התהוותו של המבט הילדי, על הילד ושל הילד בספרות העברית המודרנית ונשאל: האם ניתן להתייחס לילד כסובייקט בעל נקודת מבט ייחודית, שונה מזאת הבוגרת?

תוך כדי עיון ביצירותיהם של אחדים מטובי הכותבים והכותבות העבריים ננסה להבין מתי החלה הספרות העברית לייחס חשיבות לילדות כמרחב נפרד מהחיים הבוגרים של האדם. נבחן את עמדת המסורת היהודית, המייחסת חשיבות בעיקר לאדם שומר המצוות, בוגר גיל בר המצווה, אל מול תפיסות חדשות יותר, המבטאות ערגה אל התקופה המעצבת בחייהם של היוצרים והיוצרות שכוננו את תרבותנו: מעגנון וביאליק ועד אבות ישורון ויואל הופמן. נעבור אפוא בתחנותיה השונות של הילדות בספרות העברית, וכן נארוג יחדיו את התקופה המעצבת בחייהם של היוצרים והיוצרות שעצבו את תרבותנו; וכיוצא מזה, את נקודת מבטנו הספרותית על הילדות העברית.

הרצאות הסדרה יתקיימו מדי יום שני בשעה 18:00.
בין המרצים המשתתפים בסדרה: בלהה בן-אליהו, עופר שלח, נטע שטהל, ד”ר רועי גרינוולד ויהודית דנון.

בהרצאה הראשונה בסדרת תשוחח יהודית דנון, מנהלת ארכיון בית ביאליק, על ילדותו של המשורר הלאומי.

להרשמה להרצאה לחצו כאן. 

ההשתתפות בהרצאות הסדרה חופשית, בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.