קריאה משותפת במסה ״יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו״

בקיץ 1961, במלאת 40 שנים לרצח יוסף חיים ברנר ביפו, מסר ש״י עגנון לדפוס מסת זכרונות ארוכה, שכותרתה ״יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו״. עגנון סיפר על היכרותו עם ברנר, שהחלה במפגש קצר ביניהם בלמברג (היום לביב) בשעה שעגנון היה בדרכו לארץ ישראל, נמשכה ונתחזקה בשנים שבילו בסמיכות זה לזה ביפו ובירושלים ונקטעה עם ירידת עגנון לגרמניה ומותו הטראגי של ברנר. מסתו של עגנון, המשלבת זכרונות על ברנר עם סיפורים הנוגעים לעגנון עצמו, מעלה שפע תהיות. כיצד מצטיירת דמותו החידתית של ברנר לפי סיפורי עגנון? וכיצד מצטייר עגנון עצמו מבעד לסיפורים שטווה על מי שהיה עבורו פטרון ספרותי וידיד נפש?

על פשר הקרבה בין שני אישים שונים כל כך עשויה להעיד האנקדוטה המשעשעת של עמוס עוז. בימיו כסטודנט, מספר עוז, שאל את עגנון על יחסיו עם ברנר. ״ביני לבין יוסף-חיים היתה קירבה ששורשה באהבה משותפת״ השיב לו עגנון בחיוך, ״באותם הימים, בשבתנו ביפו, אהבנו גם יוסף-חיים וגם אנוכי אהבת-נפש את שמואל יוסף עגנון״.

ביום שבת ט״ז באלול, 2.9, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון, והפעם נקרא במסה ״יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו״. יחד עם אופיר ליפשיץ נבחן את ערכה הספרותי של המסה וננסה לשפוך אור על דמותו החידתית והמסקרנת של אחד מגדולי הסופרים העבריים.

הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.