קריאה משותפת בסיפור ״ציפורי״

״בחלון שכבה צפורי, ראשה בין כנפיה וכנפיה נחפו בזהב, כזהב אשר לשמש בערב. עמדתי על מקומי, לא יכולתי למוש. היתה לי צפורי כצייד אשר צדני. ״

בסיפורו האישי והנוגה ״ציפורי״, המופיע בקובץ ״אלו ואלו״, חושף עגנון זיכרון ילדות על ידידות עם ציפור שהזדמנה לאדן חלונו. דרך הציפור נחשפים הקוראים לעולמו הפנימי של ילד ישיבה, ליחסו אל העולם היהודי-למדני ואל בעלי החיים. חופשיותה של הציפור מתנגשת עם אדיקותו של הילד הצעיר וידידותם נצרבת עמוק בתודעתו. כיצד הווית הילדות המתוארת בסיפור מתכתבת עם הביוגרפיה הפרטית של עגנון? אילו קונפליקטים היא חושפת ביחס לילדותו ולהתפתחותו הרוחנית?

ביום שבת י״ג בשבט, 4.2, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים (רחוב קלאוזנר 16) למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון, והפעם נצלול יחד עם עדין נר דוד אל הסיפור ״ציפורי״. נבקש לרדת לעומקה של החוויה המתוארת בו ולפתוח צוהר אל עולמו של עגנון הצעיר, המתבונן ביופיו של העולם הטבעי שאותו הוא פוגש לראשונה.

הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.