קריאה משותפת בסיפור ״שני זוגות״

״זקני זכרונו לברכה היה אומר, שני דברים אין נפשו של אדם קצה בהם לעולם, לחם ותפילין.״ – ש״י עגנון, ״שני זוגות״

שני זוגות תפילין עומדים במרכז סיפורו הפסאודו-אוטוביוגרפי של עגנון ״שני זוגות״. הזוג הראשון נרכש עם עלייתו של המספר למצוות ונושא עמו את זכרונות ילדותו, את כמיהתו לעולם הישן, לערכיו ולאמונותיו. את הזוג השני רוכש המספר בימי בגרותו, כתחליף לזוג הראשון שנשרף במהלך שריפה שפרצה בביתו. דרך ההשוואה בין שני הזוגות מוליך עגנון את הקוראים בין זכרונות ילדות חיים ופועמים ובין תיאור השריפה שכילתה את ביתו בגרמניה בשנת 1924 – חושף טפח מתוך הביוגרפיה הפרטית שלו ואולי מספק אמירה נדירה על התרחקותו מהדת וחזרתו אליה.

ביום שבת י״ז בחשון, 8.11, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נקרא בסיפור ״שני זוגות״. יחד עם אופיר ליפשיץ נתחקה אחר זכרונות ילדותו של עגנון, נשוחח על יחסו לדת ונחזור לאחת מן הטראומות הגדולות בחייו – שריפת ביתו בבאד-הומבורג.