חיים באר — איך זה נקרא

בימי מלחמת העצמאות, לאחר חג הפסח של שנת תש”ח, נדרשו תושבי שכונת תלפיות להתפנות אל מרכז העיר. עגנון, חרף הפצרות משפחתו וחבריו, התעקש להישאר בבית יחד עם ספריו ולהמשיך לעבוד על הרומן שכתב באותם ימים. ״היריות אינן פוסקות״ כתב עגנון לאשתו אסתר, ״אני מסדר קצת חפצי אך איני מוצא ידי ורגלי. סעדתי אתמול בצהריים עם החיילים. לחם אין מקבלים, מזונות אין מקבלים, מים אין, אף על פי כן טוב לי כאן מבעיר״. גרשום שוקן, המו”ל שלו, כתב לעגנון באחד ממכתביו באותו זמן: ״דווקא בימים אלה, כאשר אנשים רבים בישוב מדוכאים בגלל המאורעות הקשים העוברים עלינו, יכול סיפור טוב לעשות הרבה, כדי להסיח את הדעת מפגעי הזמן ולגרום קורת רוח על הישגי ספרותנו.״

בשעה קשה זו בה אנו עומדים, שהכאב והצער ממלאים את ימינו, מתייצבות גם המעלות הטובות של האנושי: אומץ-הלב, רוחב-הלב, החמלה, הנדיבות, הדאגה לאחר. מתגלה שוב חשיבותה וכוחה של הסולידריות החברתית. לנוכח האסון, כאשר נדמה שהשפה מאבדת מכוחה, והיכולת לכתוב, לקרוא או לנסח מחשבות ורגשות באופן ברור עשויה להתחלף באלם גדול, אנו מאמינים שבכוחה של הספרות לאפשר פתח לדיבור מסוג אחר. הספרות היא פתח לדיאלוג, למפגש ולשיח. היא מציעה מרחב למורכבות, למחשבה ולהרהור בלב אי-הוודאות. הספרות מאפשרת גמישות, יכולת הסתגלות, חוסן והתנגדות, וגם פרספקטיבה או נחמה.

בסדרת הרצאות מקוונות חדשה נארח חוקרי ספרות ואנשי ספר המציעים קריאה משותפת לנוכח המשבר הנוכחי. כל שבוע נעיין בטקסט ספרותי המעניק פרספקטיבה חדשה על המצב או מאפשר אתנחתא ממנו. בין המשתתפים בסדרה: חיים באר, בלהה בן אליהו, אריק גלסנר ואריאל הירשפלד.

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:

https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.

לתרומה:

https://agnonhouse.org.il/donate-heb/