נועם קרון בורכוביץ — גן השקמים? מיתוס העירוניות בספרות העברית החדשה

כיצד נראית העיר העברית? האם היא שונה באופן מהותי מערים גלותיות? האם היא מנסה להתחקות ולהדמות לכפר לאור האידיאל הציוני?

על פי התפישה הרווחת, צורת ההתיישבות המועדפת על הציונות היא זו החקלאית – מושבות, מושבים וקיבוצים. ״היהודי החדש״ מוגדר כמי שמתחבר מחדש לקרקע והופך את עבודת האדמה לקדושה. העיר נתפשת כמייצגת את רעות הגלות, את הקפיטליזם והניכור.

ואולם, מפתיע לגלות שתפישה זו היא למעשה מיתוס שגוי. למרות האידיאל החקלאי, היישוב היהודי בארץ ישראל היה מראשיתו אורבני במובהק. ישראל היא אחת מן המדינות העירוניות בעולם ומרבית האוכלוסיה בה גרה מאז ומתמיד בערים.

בהרצאה השנייה בסדרת ההרצאות המקוונות ״הדור הבא״ נארח את נעם קרון בורוכוביץ, דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, שחוקרת את החוויה העירונית בספרות העברית. יחד ננסה לבחון כיצד הקונפליקט בין מיתוס ההתיישבות החקלאית למציאות העירונית במובהק בא לידי ביטוי בספרות העברית.

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:

https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.

לתרומה:

https://agnonhouse.org.il/donate-heb/