פרופ׳ חמוטל בר–יוסף — חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ: ביאליק והסימבוליזם

“אֲנִי יוֹדֵעַ יַעַר, וּבַיַּעַר / אֲנִי יוֹדֵעַ בְּרֵכָה צְנוּעָה אַחַת: / בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם, / בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר, / לְבַדָּה תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ / וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשַׁאי אֶת-דְּגֵי זְהָבָהּ – / וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-בִּלְבָבָהּ.”

יצירתו של חיים נחמן ביאליק היא בעלת אופי עברי ויהודי מובהק. יש בה הדים לשוניים וסגנוניים של השירה המקראית, שירת ההשכלה ושירת העם היידית. יחד עם זאת טבוע בה חותם ברור של מסורות ספרותיות שונות שנקלטו מן השירה הרוסית. ביאליק החל לכתוב ולפרסם בתחילת שנות התשעים של המאה ה-19. בתקופה זו גברה ברוסיה השפעתו של זרם הסימבוליזם, שמאפייניו עמדו בסתירה לאמונות היסוד של תנועת התחיה הלאומית עברית. חרף זאת, בשירים כמו “העיניים הרעבות” ו“כוכבים מציצים וכבים”, הצליח ביאליק למזג בין שתי תפישות אמנותיות שנראו מנוגדות לכאורה.

בהרצאה נוספת בסדרה המקוונת ״ביאליק ושירת העולם״ תקרא פרופ׳ חמוטל בר-יוסף בשירים ״העיניים הרעבות״, ״כוכבים מציצים וכבים״, ״הבריכה״ ו״מגילת האש״ ותדגים כיצד ביאליק מיקם את עצמו כמשורר מודרניסטי בעברית.

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:
https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.
לתרומה:
https://agnonhouse.org.il/donate-heb/