פרופ’ דרור בורשטיין — שיר ישן על גן החיות

״רציתי לשבת / בעיגול הזהוב / שאין בו סוד ההפוכים, / מול פרוות הבוטחים בקיים / לחוש / בכוח הפראי / העבה של הארץ. / במקום שחית-בר לכודה בו / ספרה, נחפזת אל יופי, / לאני שלי / שקפל מכאב את כנפיו / על מסעה בארץ הפאר הקודר / על חלונות פטדה ולשם.״
זלדה מתוך ״שיר ישן על גן החיות״

זלדה התבוננה בבעלי חיים לעתים כהופעות של קדושה, למשל פרפר המגיע מהאינסוף, ולפעמים כקבצנים מעוררי חמלה וצער, כמו תן קודר בגן החיות. על הטווח הזה מדברת כל שירתה: הטווח שבין ההתפעלות והחמלה.

בהרצאה האחרונה בסדרת ההרצאות המקוונות ״זלדה בָּעולם״ נקרא יחד עם הסופר דרור בורשטיין ב״שיר ישן על גן החיות״ ובשירי בעלי חיים אחרים, כחלק משירי הקבצנים והצער של המשוררת האהובה. נבחן את תיאורי בעלי החיים המופיעים בשיריה ונתהה יחד – מה אפשר לעשות “במקום שחיית בר לכודה בו”?

כל כתבי עגנון זמינים לרכישה באתר האינטרנט של הוצאת שוקן:
https://www.schocken.co.il/categories/shaiagnonwritings

תרומותיכם/ן הנדיבות מאפשרות לנו להמשיך לקיים את פעילות הבית. נודה לכם/ן מאוד על כל תרומה, כמידת יכולתכם/ן.
לתרומה:
https://agnonhouse.org.il/donate-heb/