מזמור לקיבוץ

“הקיבוץ, חשבה, משנה קצת את סדרי החברה, אבל טבע האדם אינו משתנה, והטבע הזה אינו קל.”
עמוס עוז, בין חברים

בראשית המאה העשרים צמחה בישראל תופעה מיוחדת במינה – הקיבוץ. צורת התיישבות זו, שהתבססה על שאיפות הציונות כמו גם על ערכי הסוציאליזם, הסעירה את דמיונם של סופרים, אמנים וקולנוענים רבים. גדולי הסופרים בישראל כתבו על הקיבוץ – מאהרון מגד ועמוס עוז, ועד הדור הצעיר, שמייצגיו הבולטים הם יעל נאמן ואסף ענברי. נדמה כי הקיבוץ משלב בתוכו רבים מן החומרים המרכיבים סיפור טוב: רעיון מונומנטלי, תהליך חברתי ייחודי, ערכים נשגבים, קריסה, שינויים פוליטיים וצלקות ילדות.

בסדרת בת ארבע הרצאות מקוונות נצלול יחד ליצירה החד-פעמית של התרבות הקיבוצית, דרך הסיפורים, הסרטים והשירים שנכתבו עליה ומתוכה. מדי שבוע נארח יוצרים וחוקרי תרבות מתחומים שונים ויחד נבחן את הרעיון הקיבוצי ואת מקומו בחברה הישראלית העכשווית. בין המשתתפים: יעל נאמן, דנה אולמרט, גליה בר-אור, יעל שנקר, מוטי זעירא ונועה ברקת.