מזמור לדוד: תערוכה לציון 50 שנים למלחמת יום כיפור

תמיר להב-רדלמסר (1953-2018), מעצב גראפי, צלם ומשורר, השתתף כחייל סדיר במלחמת יום הכיפורים כלוחם בחיל השריון. עבודותיו הוצגו במוזיאונים בישראל ובאירופה ונמצאות בין השאר באוסף מוזיאון תל אביב. בשנות התשעים החל לכתוב שירים ופרסם ספרי שירה, ספרי תצלומים וגם ספרים לילדים. בשיריו, שהיו חדשניים ומקוריים גם בצורתם, כתב על משפחתו, על ילדותו ועל אהבותיו וגם על המלחמה ממנה יצא פגוע ב”תסמונת הלם קרב”, מושג מתעתע, שלעתים קרובות מידי חומק מאיבחון ומהכרה.

אל ספרו “תמונת מחזור” שראה אור שלושים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים נאספו שירים המתארים את רגעי ההלם והאובדן שחווה במלחמה, את מותם של רבים מחבריו הקרובים. ספרו “חדר לשניים”, שראה אור שבע שנים מאוחר יותר, מתאר טיפול פסיכולוגי ממושך, אך נמנע מאיזכור תכני הפגישות. כפי שכתב ארז שווייצר: “‘חדר לשניים’ הוא וידוי חסר וידוי. בלשון עניינית לרוב ורק לעתים רחוקות רגשנית, בהומור יבש, הוא מתאר בפירוט רב יחסית את הטיפול הפסיכודינמי הממושך שעבר, מראשיתו ועד סופו. אלא שמתיאור זה נעדרים לכאורה החומרים הקלאסיים של הטיפול-וידוי: היחסים עם ההורים, שאלות של זהות מינית ומקצועית, פנטסיות וחרדות, אופן ההיות בעולם.” אין זה מפתיע שהמבקר אינו מזכיר בהקשר זה את המושג “הלם קרב”. כמו פגועי הלם קרב רבים להב-רדלמסר נמנע מלהגדיר את עצמו ולהציג את עצמו ככזה, ועד שנותיו האחרונות אף לדרוש את זכויותיו ככזה. התערוכה הנוכחית מנסה לעשות אינטגרציה של חלקי הסיפור, של ה”וידוי חסר הווידוי”, סיפורם של לוחמי 1973 וגם של מי שחזרו מן הקרבות שהשתתפו בהם לפני המלחמה הזאת ואחריה, שונים מכפי שהיו. הלוחמים שהפגיעה שלהם סמויה מן העין, שותקת ומושתקת, טראומה החוזרת ונשמטת מן היכולת המילולית לבטא אותה ולשזור אותה מחדש בסיפור האישי והלאומי.

בתערוכה מוצגים שירים מתוך הספר “תמונת מחזור”, התמונה המילולית שלהב-רדלמסר הציג בספר שהקדיש לחבריו המתים ולצדם סדרות תצלומים: תמונות תקריב של בחורים, שצולמו בסטודיו שלו, תצלומי פרחים נבולים ופורטרטים עצמיים. בשולחן התצוגה נחשפים כאן לראשונה יומני המלחמה שנכתבו בזמן אמת. בדיעבד, ההתבוננות בבחורים החיים שצילם שוב ושוב, לצד השירים שכתב על חבריו המתים, וההבנה שהפרחים הנבולים מזכירים את הזרים שנותרים על המצבות לאחר ההלוויות וימי הזיכרון, קושרים בין חלקיה השונים של יצירתו ומנסים להעניק רצף לעשייה אמנותית שהעמידה תמונה מרוסקת, מפוזרת ומוכחשת. מגוון המדיות שעבודתו מורכבת מהן, שליטתו בהן ברמה האסתטית הגבוהה והמוקפדת ביותר וההומור הדק שמאפיינים את יצירתו של להב-רדלמסר משרתים אף הם את הצורך הכפול לחשוף ולהסתיר, לספר ובה בעת לשתוק את הווידוי חסר הווידוי, את המעוות הזה, שלא יוכל לתקון.

אירוע פתיחת התערוכה, בהשתתפות פרופ׳ אריאל הירשפלד ויהונתן נדב, יתקיים ביום חמישי ט״ו בשבט, 25.1, בשעה 19:00 בבית עגנון בירושלים.

הכניסה חופשית על בסי מקום פנוי. מספר המקומות מוגבל.