גן השקמים? מיתוס העירוניות בספרות העברית החדשה

זו לא תהיה הפתעה לאלו המכירים את ההיסטוריה של הציונות, שצורת ההתיישבות המועדפת עליה היא זו החקלאית – מושבות, מושבים וקיבוצים. “היהודי החדש” הוא מי שמתחבר מחדש לקרקע והופך את עבודת האדמה לקדושה. העיר נתפסה כמייצגת את רעות הגלות, את הקפיטליזם והניכור.

מה שאולי עשוי להפתיע שהסיפור המוכר הזה הוא למעשה מיתוס. למרות האידאל החקלאי, מאז העלייה הראשונה ועד לימינו הישוב היהודי בארץ ישראל היה תמיד היה אורבני במובהק: בשיאה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, האוכלוסיה בישובים החקלאים הייתה כ-30 אחוז מכלל הישוב. ב-2023, ישראל היא מהערים העירוניות בעולם כש-92 אחוזים מאוכלוסייתה מתגוררים בערים.

בהרצאה השניה בסדרת ההרצאות המקוונות ״הדור הבא״ ננסה יחד עם נעם קרון בורכוביץ לבחון כיצד הקונפיקלט בין המיתוס למציאות בא לידי ביטוי בספרות? כיצד נראית העיר העברית? האם היא שונה באופן מהותי מערים גלותיות, או שמא היא מנסה דווקא להתחקות ולהדמות לכפר לאור האידאל הציוני?

נעם קרון בורוכוביץ היא תלמידת תואר שלישי במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חברת המעבדה הספרותית וחברת מערכת ב”פנס”: מוסף לביקורת ספרות.

ההשתתפות בהרצאה חופשית, בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.