משמעות הזמן בסיפור ״האבטובוס האחרון״

סיפורו של ש״י עגנון ״האבטובוס האחרון״, הכלול בקובץ ״ספר המעשים״, בנוי על יסודות ריאליסטיים אך מכיל בתוכו אלמנטים הלקוחים מעולם החלום והפנטזיה. כמו בחלומות, הזמן והמקום אינם אחידים והמתים שבים ומופיעים בין החיים. דוגמא בולטת לכך מתרחשת ברגע בו המספר ממתין לאוטובוס. אביו המת עומד לצידו ואף מסייע לו למצוא אמצעי תחבורה אחר כשזה מחמיץ את האוטובוס האחרון.

מדוע עגנון בוחר לטשטש את הגבולות בין עבר להווה? מה משמעות תפישת הזמן המעורפלת של הגיבור? התחקות אחר השתלשלות מחשבתם של גדולי הפילוסופים שהתחבטו בשאלת הזמן עשויה לספק לכך תשובות.

ביום שישי כ״ח באייר, 19.5, בשעה 10:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים (רחוב קלאוזנר 16) למפגש נוסף של קריאה פילוסופית בכתבי עגנון, והפעם נעסוק במשמעות הזמן בסיפור ״האבטובוס האחרון״. יחד עם אלי-פנחס גולן נצלול לתוך כמה מן הטקסטים הפילוסופים המרכזיים העוסקים בזמן ונשאל האם קיים פער בין תפישת הזמן הסובייקטיבית שלנו לבין מרוצת ההזמן האובייקטיבית.

הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. מספר המקומות מוגבל.