הטקסטים והציטוטים

“לא יצאה שעה קלה עד שנשמע קול גלגליה של עגלה, תחילה משהו משהו, אחר כך יותר ויותר. מיד עמדנו וזרקנו את כפותינו מידינו כשהן מלאות עד לחציין והנחנו את קערותינו על השולחן ויצאנו להקביל את פני אבינו שחזר מן היריד. אף אמא עליה השלום הניחה את הכף מידה ועמדה מלוא קומתה ושתי זרועותיה מונחות על לבה, עד שנכנס אבא לבית.”

“פעמים הוא מניח ראשו על שתי ידיו וכח הדמיון מרפרף כלפי בית אבא כעוף שהוא מרפרף וחוזר על קנו.”

“והרוח פזרה את כנפות מעילי ואהיה כצפור מבקשת לעוף ואשים את פני אל הבית ואל החלון. ותשם אחותי אצבע על פיה ותאמר, החשה כי ישנה היא. בכל זאת נכנסתי הביתה ואחותי הולכת אחרי על קצות רגליה. ואחותי לקחה את ידי בידה ובידי אשר בידה רמזה אל החלון. בחלון שכבה צפורי, ראשה בין כנפיה וכנפיה נחפו בזהב, כזהב אשר לשמש בערב. עמדתי על מקומי, לא יכולתי למוש. היתה לי צפורי כצייד אשר צדני.”