כל כתבי ש"י עגנון | תמול שלשום
מן הרומן ניתן ללמוד רבות על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה, והוא כולל, כמו רבות מיצירותיו האחרות של עגנון התייחסויות לתנ”ך, לספרות החכמים על רבדיה השונים, ולספרות החסידית, והעממית היהודית לדורותיה. לאורך הרומן נגלים קשייו של יצחק קומר, הגיבור, למצוא פרנסה, למצוא אהבה, ולמצוא מקום מגורים. לאורך הרומן נד יצחק קומר בין יפו לירושלים מספר פעמים, כאשר באחת הפעמים מוזכרת בנייתה של העיר תל אביב. דמויות היסטוריות רבות מופיעות ברומן בשמן ובהן יוסף חיים ברנר, אהרן דוד גורדון, עקיבא יוסף שלזינגר ועגנון עצמו (בכינוי חמדת).
אודות הספר
תרגומים
תוכן
-
תמול שלשום
“A Thousand Names They Called Him”: Naming and Proper Names in the Work of S.Y. Agnon By: חדד, שירה/Hadad, Shira, 2012“מרבה הייתי לשוטט בחוצות ירושלים” מאת: רפל, יואל, 2020A mad dog’s attack on secularized Hebrew: Rethinking Agnon’s “Temol shilshom” By: Hasak-Lowy, Todd, 2004A Portrait of Two Artists at the Crossroads: Between Rav Kook and S.Y. Agnon By: סאקס, יוסף/Saks, Jeffrey, 2016After the Holocaust: Responses to the Infrahuman in the Works of S.Y. Agnon and Paul Celan By: Pines, Noam, 2018Between ‘The House of Study’ and the Kaffeehaus: The Central European Café as a Site for Hebrew and Yiddish Modernism By: Pinsker, Shachar, 2013Blind Spots By: Lamm, Norman, 1972Bridging the Unbridgeable Divide between Religion and Secular Modernity By: סאקס, יוסף/Saks, Jeffrey, 2018Encomia and corrigenda: On Barbara Harshav’s translation of “Temol Shilshom” By: הולץ, אברהם/Holtz, Avraham, 2004Horizontal or Vertical: Rereading the Space Scheme in “Only Yesterday” By: שייט, הדי/Shait, Heddy, 2015Israel’s Founding Novelist By: Kirsch, Adam, 2016Jaffa vs. Jerusalem By: ערפלי, בועז/Arpely, Boaz, 1999Only Yesterday: A Hebrew Dog and Colonial Dynamics in Pre–Mandate Palestine. By: כהן, אורי ש./Cohen, Uri S., 2013Pilgrim’s Progress By: Kirsch, Adam, 2011Reb Nahman Krochmal in Jaffa: A Hallucinatory Vision In S.Y. Agnon’s Temol Shilshom By: הולץ, אברהם/Holtz, Avraham, 2002Sacrificial Space: The Hebrew Imagination “Comes Home” By: אזרחי, סדרה דיקובן/Ezrahi, Sidra DeKoven, 2014Sentient Dogs, Liberated Rams, and Talking Asses: Agnon’s Biblical Zoo By: אזרחי, סדרה דיקובן/Ezrahi, Sidra DeKoven, 2004The Agnon Wink By: Halkin, Hillel, 2018The Day Before Yesterday By: Fisch, Harold, 1998The Disappointments By: Halkin, Hillel, 2000You Can’t Go Home Again By: Rosen, Jonathan, 2000אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות (סנהדרין צח ע”א) : מוטיב ההשתוות ברומן תמול שלשום מאת: נגר, עירית, 2022אל המקום שהלב מושך מאת: בן-דב, ניצה/Ben-Dov, Nitza, 2014אל מקום שהלב מושך: קשרי–קשרים ביו ‘אל מקום שהרוח הולך’ של חיים באר ו’תמול שלשום’ של עגנון מאת: בן-דב, ניצה/Ben-Dov, Nitza, 2022אפילוג לתמול שלשום מאת: עגנון, ש"י/Agnon, S.Y., 1971ארץ־ישראל באספקלריה של עגנון מאת: קשת, ישורון, 1948בין “מכאו ומכאן” לבין “תמול שלשום” מאת: מלץ, ד., 1972בין סמל לאליגוריה מאת: ברזל, הלל, 1972בעבור נעליים מאת: צמח, עדי, 1990בעבור נעליים מאת: צמח, עדי, 1976דיוקן האמן כגבר לא מודע מאת: ארבל, מיכל/Arbel, Michal, 2006דרכי עיצוב הגיבור בתמול שלשום מאת: יונאי, חביבה, 1967ה”אמת” שבאמונה מאת: שבייד, אלי, 1995האומץ לחולין מאת: גולדברג, לאה/Goldberg, Lea, 1976הדים למאורעות הזמן ביצירת ש”י עגנון מאת: שה-לבן, יוסף, 1967הזאבים והכבשים מאת: בן-עזר, אהוד, 1973החטא ועונשו בתמול שלשום מאת: בנד, אברהם/Band, Arnold, 1967הכלב בלק משל היה מאת: מדרשי, יעקב, 1973המוטיב האודיסאי ב’תמול שלשום’ מאת: גייגר, יוסף, 2002הרב, הסופר והדרך שבין יפו וירושלים מאת: טבול, ראובן, 2006הרגל המתוקה מאת: צמח, עדי, 1990השופר והטלפון מאת: הירשפלד, אריאל/Hirschfeld, Ariel, 1994חלומו של הכלב בלק מאת: שריבוים, דבורה, 1993חלקת השדה הנטושה מאת: שקד, גרשון/Shaked, Gershon, 1971ירושלים בספרות העברית מאת: שקד, גרשון/Shaked, Gershon, 1998כל חמדת העולם בידו: על עקרון הפיתול בהתמודדות עם הפרסונה ‘חמדת’ ביצירת עגנון מאת: ויס, הלל/Weiss, Hillel, 2012כלב חוצות — ואדם מאת: שביד, אליעזר, 1964כלב חוצות — קטלוג התערוכה מאת: עומר, מרדכי, 2010לא אראה לך מאת: בן-יהודה, עמרי/Ben-Yehuda, Omri, 2021לפרשת הכלב בלק בתמול שלשום מאת: בוסאק, מאיר, 1977מבוא ל”תמול שלשום” מאת: בן-דב, ניצה/Ben-Dov, Nitza, 2008מה טמון בכלב? מאת: ברור, א.י., 1973מוטיב החניטה והפחלוץ ביצירת עגנון מאת: בייטנר, עזריה, 2022מחלות ביצירות עגנון מאת: באר, חיים/Be'er, Haim, 2016מחלות עגנוניות מאת: באר, חיים/Be'er, Haim, 2023מסה על הכלב בלק מאת: סלע, אורי, 1993מפגש ביפו עם ברנר, מלכוב ויצחק קומר מאת: ריינר, אלחנן, 2021מקורו וגלגוליו של הכלב תובל מאת: שמשוני, ארנון, 2016מרדיפת הנושכים לנשיכת הכלב מאת: אלרואי, גור, 2021משמעותם של משלי החיות בתמול שלשום מאת: ברזל, הלל, 1970סיפור עברי באמת מאת: סאקס, יוסף/Saks, Jeffrey, 2018סיפורו של כלב שאהיד מאת: חילו, אלון, 2006עגנון בעולמו של בצלאל מאת: ורסס, שמואל, 2000עגנון ו”פאוסט” של גיתה מאת: מירון, דן/Miron, Dan, 2018עגנון מול המבוכה הדתית מאת: כ"ץ, יעקב, 1959עוד על בלק מאת: בלומרט, רות, 1973על ש”י עגנון מאת: גולדברג, לאה/Goldberg, Lea, 1948ש”י עגנון והמחלה הנכתבת על העור מאת: הראל, מעין, 2008שיעור ספרות ורפואה מאת: באר, חיים/Be'er, Haim, 2022שלשה מכתבים המדברים בעדם מאת: ברור, א.י., 1973תמול שלשום מאת: לנדר, פ., 1946תמול שלשום? זה כאילו היום! מאת: דנינו, ברי, 2020“Good to Think With”: The Work of Objects in Three Novels of Modern Jewish Life By: Mann, Barbara E., 2018“יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים, ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גורזים או מערבים או פרסים, ויש מהן שכמה עדות יושבים בהן כאחד. יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל, ויש שמחמת קטנותן נשתכח שם שקראו להן. ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת, ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות, וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו. משנתרחבה ירושלים ניטלה חשיבותה של החזקה, וכל הממון שהשקיעו בה יצא לבטלה. אבל בתים שנבנו קיימים ועומדים, ואף הם מתרחבים והולכים, אלו מוסיפים חדר ואלו בונים עלייה, אלו שני חדרים ואלו שתי קומות, ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים.”
“הסתכל יצחק לפניו ולבו התחיל מקיש, כדרך שלבו של אדם מקיש בשעה שמתקרב למקום חפצו. ומחמת שהיה מנוחם קצת מקולו של הזקן שיושב לו ומנגן ניגונים של תפילה הסיר יגונו מלבו. נגלתה לפניו פתאום חומת ירושלים, שזורה באש אדומה, קלועה בזהב, מוקפת עננים אפורים פתוכים בעננים כחולים, שחורצין וחורתין בה צורות בזהב ירוק בכסף נבחר בנחושת קלל בבדיל סגול. הגביה יצחק את עצמו וביקש לומר דבר. דממה לשונו בפיו כמתוך זמר אלם. חזר לישב וישב כמתוך ריקוד מיושב. “
“כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העליה השניה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהבנות ממנה. מיום שעמד יצחק חברנו על דעתו לא עבר עליו יום שלא הגה בה. כנוה ברכה נראתה לו כל הארץ ויושביה כברוכי אלקים…. בעל דמיונות היה יצחק, ממקום שלבו חפץ היה מדמה לו דמיונותיו.”
