כל כתבי ש"י עגנון | לפנים מן החומה
“לפנים מן החומה” הוא סיפור דמיוני הנותן ביטוי פיוטי מושלם לקשר הנפשי העמוק שקשר את עגנון אל ירושלים בתוך החומות ולנוף של הרי יהודה ואפרים. בתוך הסיפור גם פרק גדול על יפו לפני מלחמת העולם הראשונה, שעגנון זכר לה את חסד נעוריו עד סוף ימיו.
בסיפור הגדול ביותר בתוך הכרך, “הדום וכסא”, עושה עגנון ניסיון נועז ליצירת מיתולוגיה אישית על הופעתו בעולם ועל מה שקדם להיוולדו. בסיפור שולטת אווירה של סיוט המעוצבת בעוצמה אמנותית רבה.
בסיפור “כיסוי הדם” קורא עגנון דרור לדמיונו הנרטיבי העשיר. הסיפור שופע אירועים מפתיעים המתרחשים בעולם היהודי הנסער והשסוע של ימינו.
“לאחר הסעודה”, הסיפור החותם את הכרך, הוא אחד משיאי כתיבתו של עגנון. סיפור זה תורגם לשפות אחדות והוא מצטרף אל הסיפורים המעטים, שבהם גדולי הסופרים בעולם דנים בהסתלקות מן העולם הזה הצפויה לכל אדם. עגנון ניגש אל נושא מותו האישי לא בגישה נטורליסטית, כגישתם של טולסטוי או תומס מאן, ולא בגישה פילוסופית דתית כדוגמת ג’ון דון, כי אם בדרך של עלילה סמלית המסופרת בעוצמה רבה ובמתח שנמצא בקו עלייה.
תוכן
-
הדום והכיסא
הדום והכיסא מאת: הלל ויס, 1978חקר הספרות לצורך מטאפיסיקה דתית [ביקורת] מאת: אורציון ברתנאי, 1985מקורות מסורתיים ותפקידם בהדום והכסא וכיסוי הדם מאת: הלל ויס, 1978מקורות מסורתיים ותפקידם בשני סיפורי חתימה: הדום והכסא וכיסוי הדם מאת: הלל ויס, 1982עגנון על הייעוד הרוחני והחמצתו מאת: רות נצר, 2017קול הנשמה מאת: הלל ויס, 1985“בחרתי לרדת לעולם הגופים בתשעה באב. נעשה רצוני מושלם, שבתשעה באב נזדווגה נשמתי לגופי ובתשעה באב ירדו שניהם כרוכים כאחד לעולם השפל.”
-
כיסוי הדם או בד בבד
Agnon before and after By: Sidra DeKoven Ezrahi, 1982כיסוי הדם כצוואתו החברתית של עגנון מאת: גרשון שקד, 1977מקורות מסורתיים ותפקידם בהדום והכסא וכיסוי הדם מאת: הלל ויס, 1978מקורות מסורתיים ותפקידם בשני סיפורי חתימה: הדום והכסא וכיסוי הדם מאת: הלל ויס, 1982“ברובם ככולם נתקיים הכלל כל הקטן מחבירו גדול מחבירו ברשעות. בלשון עברית שבדו להם קוראים לזה אדיבות ואני קורא לזה בפשיטות רשעות. הגע בעצמך נכנס זקן בעל מום ללשכה שכזו, שיש בה כסאות נאים וספות נאות לישיבה, שמא אומרים לו בבקשה ממך, שב, לא, כי אלא נותנים לו לעמוד. עומד חצי שעה עד שנפנים אלי ואומרים מה אתה מבקש. אומר אני פקיד פלוני אני מבקש אומרים לי יושב בישיבה הוא. אומר אני אולי אפשר לדבר עם פקידה פלונית, משיבים לי היא בחופש. עומד אני ואיני יודע מה אעשה. אומרים לי בלשון קשה כבר אמרנו לך. מתלה אני על רגלי ופונה והולך ואומר שלום. אם הפקידה אינה עסוקה בשפתון שלה במחילה היא משיבה לי, אם עסוקה היא משיב אני לי במקומה שלום.
“ -
לאחר הסעודה
“לאחר הסעודה” לש”י עגנון — סיפור של מיתה מאת: רעיה הרן, 1989האינטרטקסטואליות העגנונית מאת: חיים באר, 2019 -
לפנים מן החומה
סימבוליקה לאומית ומוטיבים קבליים: דמותה של לאה בסיפור ‘לפנים מן החומה’ לש”י עגנון מאת: אלחנן שילה, 2012 -
מעשה חזקיה
-
סיפורי מעשיות
-
עוד פרקים מתוך הדום והכסא
