כל כתבי ש"י עגנון | אורח נטה ללון
הגיבור, האורח שנטה ללון, בא מארץ ישראל לביקור בעיירה המתפוררת שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ובסופו של הסיפור הוא חוזר לירושלים. יש הרואים את הסיפור כמבוסס על ביקורו של עגנון בבוצ’אץ’ בשנת 1930.
ב-18 באוקטובר 1938 החל הרומן להתפרסם כסיפור בהמשכים בעיתון “הארץ”, על גבי 139 גיליונות, פרקו האחרון פורסם ב-7 באפריל 1939. הספר יצא לאור, לאחר שעמל כהרגלו ותיקן ושינה את הסיפור, חרף מחאותיו של המו”ל, גרשום שוקן, בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין בתחילתה של מלחמת העולם השנייה.
תרגומים
תוכן
-
אורח נטה ללון
‘בית שבעלי בתים באים לשם’ : עגנון על התאטרון מאת: דוד הד, 2014A Portrait of Two Artists at the Crossroads: Between Rav Kook and S.Y. Agnon By: Jeffrey Saks, 2016Agnon before and after By: Sidra DeKoven Ezrahi, 1982Agnon’s conversation with Jeremiah in A Guest for the Night: ‘Aginut in an age of national modernization By: Yael Halevi-Wise, 2014Agnon’s Modernity: Death and Modernism in S.Y. Agnon’s A Guest for the Night By: Uri Cohen, 2006Agnon’s Roman à Clef of Going Home Again By: Jeffrey Saks, 2014Chewing on air: toward a sensory interpretation of S. Y. Agnon’s Oreaḥ naṭa lalun By: Stephen Katz, 1980Domesticating a foreign genre; Agnon’s transactions with the novel By: Dan Miron, 1987Housing the past in Agnon’s “A Guest for the Night” By: Anne Golomb Hoffman, 1982How Does a Convention Mean? Agnon’s Bilingual Key Irony By: Yael Feldman, 1985Metaphor and Metonymy in Agnon’s “A Guest for the Night” By: Naomi B. Sokoloff, 1981S.Y. Agnon’s Shaking Bridge and the Theology of Culture By: Jeffrey Saks, 2013The Latent and the Manifest: Freudianism in “A Guest for the Night” By: Yael S. Feldman, 1987The Nobel Prize Winner You’ve Never Heard Of By: Omer Bartov, 2018אגדה ואומנות מאת: אריה ויינמן, 1982אורח וחשבון נפשו מאת: , 1940אחדות וריבוי: לשאלת המבנה של הרומן אורח נטה ללון מאת: גרשון שקד, 1966בין עגנון לפרוסט: זיכרון מאושר מאת: דן מירון, 2012בן המלך והעני — בין אפלפלד לעגנון מאת: הלל ויס, 2011בעיות מבניות ביצירתו של עגנון מאת: גרשון שקד, 1959האם עגנון קרא את פרוסט מאת: דן מירון, 2012הדיאלוג בסיפורי עגנון: הערות לסיפור פשוט ולאורח נטה ללון מאת: דב לנדאו, 1966המשכיות ושבר בזהות הלאומית ביצירת עגנון: “אורח נטה ללון”, “המכתב” ו”הסימן” מאת: מיכל ארבל, 2008הספר על הספר על הספר (שלא נכתב) מאת: יגאל שוורץ, 2007סיפור עברי באמת מאת: יוסף סאקס, 2018ספק ספקו של ריח מאת: דן מירון, 2012עגנון: אורח נטה ללון — שוב לפני זקן בלה מאת: זיוה שמיר, 2014על ‘אורח נטה ללון’ מאת: שמעון הלקין, 1959על אמנותו של עגנון ואמונתו מאת: אהרן צייטלין, 1963רמיזות ומשמעותן מאת: אריה ויינמן, 1982שומר בית הקברות איבד את המפתח מאת: אורי ש. כהן, 2007“אותה שעה נכנסה בי עצבות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב הוכפלה עצבותי.”
[מצב-רוח]“אף חברי שבארץ יש מהם שפוקדים אותי באיגרות. יש מהם שאני משיב להם ויש שאיני משיב להם. משיב אני לאותם שאין מה להשיב ואיני משיב לאותם שיש מה להשיב, שמתוך שהם קרובים ללבי מסיח אני עמהם ביני לבין עצמי, ומתוך שהדברים מרובים איני מספיק להעלותם על הנייר ודוחה את התשובה מיום ליום ומשבוע לשבוע.”
“מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר.”
[מסעות]“כל הבתים שם היו עומדים בשורה ובית זה יצא חוץ לשורה. רחוק קצת מן הרחוב ועולים לשם במעלות של אבן. ואבן גדולה היתה לפני הבית ומעין גינה קטנה היתה מאחורי הבית ומשם מזדקף כמין הר ומאחוריו סוף העולם.”
[בית]
