כל כתבי ש"י עגנון | אורח נטה ללון
הגיבור, האורח שנטה ללון, בא מארץ ישראל לביקור בעיירה המתפוררת שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ובסופו של הסיפור הוא חוזר לירושלים. יש הרואים את הסיפור כמבוסס על ביקורו של עגנון בבוצ’אץ’ בשנת 1930.
ב-18 באוקטובר 1938 החל הרומן להתפרסם כסיפור בהמשכים בעיתון “הארץ”, על גבי 139 גיליונות, פרקו האחרון פורסם ב-7 באפריל 1939. הספר יצא לאור, לאחר שעמל כהרגלו ותיקן ושינה את הסיפור, חרף מחאותיו של המו”ל, גרשום שוקן, בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין בתחילתה של מלחמת העולם השנייה.
תרגומים
תוכן
-
אורח נטה ללון
‘בית שבעלי בתים באים לשם’ : עגנון על התאטרון מאת: דוד הד, 2014A Farewell to Poland By: Ruth R. Wisse, 2003A Guest for the Night — Lecture Series By: Shlomo Gemara, 2019A Guest for the Night: Epitaph on the Perished Hopes of the Haskalah By: Judith Romney Wegner, 1994A Portrait of Two Artists at the Crossroads: Between Rav Kook and S.Y. Agnon By: Jeffrey Saks, 2016A Regrettable Guest By: Hillel Halkin, 1968Agnon before and after By: Sidra DeKoven Ezrahi, 1982Agnon’s conversation with Jeremiah in A Guest for the Night: ‘Aginut in an age of national modernization By: Yael Halevi-Wise, 2014Agnon’s Forest: The Case of Ore’ah Nata Lalun By: Aryeh Wineman, 1983Agnon’s Modernity: Death and Modernism in S.Y. Agnon’s A Guest for the Night By: Uri S. Cohen, 2006Agnon’s Roman à Clef of Going Home Again By: Jeffrey Saks, 2014Analysis of Shmuel Yosef Agnon’s Novels By: Nasrullah Mambrol, 2019By a Miracle: Agnon’s Literary Representation of Social Dramas By: Gershon Shaked, 1987Chewing on air: toward a sensory interpretation of S. Y. Agnon’s Oreaḥ naṭa lalun By: Stephen Katz, 1980Domesticating a foreign genre; Agnon’s transactions with the novel By: Dan Miron, 1987Guests At Their Own Home By: Shirli Sela-Levavi, 2014Halachah and Aggadah as a Cultural–Poetic Code By: Zipora Kagan, 2001Housing the past in Agnon’s “A Guest for the Night” By: Anne Golomb Hoffman, 1982How Does a Convention Mean? Agnon’s Bilingual Key Irony By: Yael Feldman, 1985If I could burn the space: On homelessness and the collapse of subjectivity in “A Guest for the Night” By: Riki Ophir, 2019Israel as Redemption in “A Guest for the Night” By: Zilla Goodman, 1988Metaphor and Metonymy in Agnon’s “A Guest for the Night” By: Naomi B. Sokoloff, 1981Remembering S.Y. Agnon By: Rena Shimoni, 2019S.Y. Agnon’s Shaking Bridge and the Theology of Culture By: Jeffrey Saks, 2013The Agnon Paradox By: Murray Roston, 1967The Guest as Hirshl: The Self–Referentiality of Agnon’s Fiction By: Stephen Katz, 1999The Kernel By: Aharon Appelfeld, 2002The Latent and the Manifest: Freudianism in “A Guest for the Night” By: Yael S. Feldman, 1987The Lost Key By: Harold Fisch, 1975The Narrative of Persecution By: Gershon Shaked, 2006The Nobel Prize Winner You’ve Never Heard Of By: Omer Bartov, 2018The Prince as a Pauper: A Disfigured Royalty In S.Y. Agnon’s A Guest for the Night By: Stephen Katz, 1993Time Gap: Nostalgic Mode in Hebrew Modernism By: Natasha Gordinsky, 2012אגדה ואומנות מאת: אריה ויינמן, 1982אורח וחשבון נפשו מאת: , 1940אחדות וריבוי: לשאלת המבנה של הרומן אורח נטה ללון מאת: גרשון שקד, 1966בין עגנון לפרוסט: זיכרון מאושר מאת: דן מירון, 2012ביקור האורח מ’אורח נטה ללון’ מאת: דבורה שריבאום, 1993בן המלך והעני — בין אפלפלד לעגנון מאת: הלל ויס, 2011בעיות מבניות ביצירתו של עגנון מאת: גרשון שקד, 1959דיוקן שני אמנים על פרשת דרכים: בין הרב קוק לש”י עגנון מאת: יוסף סאקס, 2020האם עגנון קרא את פרוסט מאת: דן מירון, 2012הדיאלוג בסיפורי עגנון: הערות לסיפור פשוט ולאורח נטה ללון מאת: דב לנדאו, 1966המספר כסופר: לשאלת דמות המספר ב״אורח נטה ללון״ מאת: גרשון שקד, 1968המשכיות ושבר בזהות הלאומית ביצירת עגנון: “אורח נטה ללון”, “המכתב” ו”הסימן” מאת: מיכל ארבל, 2008הספר על הספר על הספר (שלא נכתב) מאת: יגאל שוורץ, 2007כאן אדם חי בלא פרוגרמא ואדם מת בלא פרוגרמא מאת: גרשון שקד, 1987כי הדם הוא הנפש: על ש”י עגנון כצמחוני מאת: רנה לי, 1985מי היתה משפחת ב”ח? מאת: פנינה מיזליש, 1984מסע ושברו: פולין, קיץ 1930 מאת: דן לאור, 1995סופר בדברי תורה מאת: גרשון שקד, 2006סיפור עברי באמת מאת: יוסף סאקס, 2018ספק ספקו של ריח מאת: דן מירון, 2012עגנון: אורח נטה ללון — שוב לפני זקן בלה מאת: זיוה שמיר, 2014על ‘אורח נטה ללון’ מאת: שמעון הלקין, 1959על אמנותו של עגנון ואמונתו מאת: אהרן צייטלין, 1963על הצמחוני והצמחונות ב’אורח נטה ללון’ מאת: רנה לי, 1993על מה חרבה בוטשאטש? מאת: מיכל שיר-אל, 2019פרוזה רב־קולית והשיח הפוליטי בספרות עגנון מאת: עמרי בן-יהודה, 2020ציונותו הדתית של עגנון מאת: מרדכי מרמורשטיין, 2021רמיזות ומשמעותן מאת: אריה ויינמן, 1982שומר בית הקברות איבד את המפתח מאת: אורי ש. כהן, 2007שלשה מונולוגים על הציונות: עגנון, הזז, עוז מאת: זאב ברגד, 1988שמונים שנה לאורח נטה ללון: בן המלך ו”האני” – אשמה, ענווה, גאווה מאת: הלל ויס, 2019“As He Had Betrayed the Land, So He Betrayed His Betrothed” By: Shirli Sela-Levavi, 2017“אותה שעה נכנסה בי עצבות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב הוכפלה עצבותי.”
[מצב-רוח]“אף חברי שבארץ יש מהם שפוקדים אותי באיגרות. יש מהם שאני משיב להם ויש שאיני משיב להם. משיב אני לאותם שאין מה להשיב ואיני משיב לאותם שיש מה להשיב, שמתוך שהם קרובים ללבי מסיח אני עמהם ביני לבין עצמי, ומתוך שהדברים מרובים איני מספיק להעלותם על הנייר ודוחה את התשובה מיום ליום ומשבוע לשבוע.”
“מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר.”
[מסעות]“כל הבתים שם היו עומדים בשורה ובית זה יצא חוץ לשורה. רחוק קצת מן הרחוב ועולים לשם במעלות של אבן. ואבן גדולה היתה לפני הבית ומעין גינה קטנה היתה מאחורי הבית ומשם מזדקף כמין הר ומאחוריו סוף העולם.”
[בית]
